פיטורים בעילה מנומקת
מעסיק מטיל אחריות ואשם על עובד בגין מעשה או מחדל כלשהם ומבקש לפטר (או שכבר פיטר) את העובד בשל כך – האם יש מה לעשות בעניין? האם יש דבר כזה פיטורים לא הוגנים? התשובה (המורכבת) במאמר שכתבתי יחד עם עמיתי עו"ד עמי פרנקל ופורסם בכתב העת "מחקרי משפט" (כרך לג)בהוצאת אוניברסיטת בר אילן (זמין לקריאה […]
דיני עבודה בראי הפילוסופיה של המשפט \ הגל
בעקבות קריאה ב"פילוסופיה של המשפט" \ ג.ו.פ. הגל (1821) (תרגם לעברית: גדי גולדברג, הוצאת שלם 2011) להיות עובד משמעו להיות תלוי באחרים, ולהיות בעל הון משמעו לא להיות תלוי באחרים. עובד יכול למצוא עצמו יום אחד ללא עבודה, בשל נסיבות שרירותיות כאלה ואחרות. לעומתו, בעל ההון הנו אזרח העולם, ששום נסיבות אינן משפיעות באמת על […]
הצעה לקץ ההתדיינות המשפטית הבלתי פוסקת בהבחנה בין שכר ותוספת שכר
כיום קיימות הגדרות שונות בחוקים שונים של שכר לצורך חישוב זכויות נלוות: כך, ההגדרה של "שכר רגיל" לצורך חישוב גמול שעות נוספות לפי חוק שעות עבודה ומנוחה כוללת את "כל התוספות שמעסיק משלם לעובדו" (סעיף 18 לחוק שעות עבודה ומנוחה); בדומה לכך, "המעסיק חייב לשלם לעובד בעד ימי החופשה דמי חופשה בסכום השווה לשכרו הרגיל", […]
על התעשרותו שלא כדין של המעסיק הפיקטיבי
לפי חוקי העבודה של מדינת ישראל, המעניק שירותי תיווך כוח אדם מחויב ברישיון מאת המדינה. עיסוק בתיווך עבודה בלא רישיון או היתר, הנו עבירה פלילית לפי סעיף 79 לחוק שירות התעסוקה ולפי סעיף 20 לחוק העסקת עובדים על ידי קבלני כוח אדם. מעסיק פיקטיבי הנו למעשה מתווך בין עובד ומעסיק, בזהה לקבלן כוח אדם, אך […]
התארגנות של עובדי קבלן
בעוד שהשיח המשפטי בתבנית העסקה משולשת מסוג מיקור חוץ מתמקד בהגנות המשפטיות שיש להקים לעובדי הקבלן כפרטים (לרוב באמצעות הטלת אחריות על המשתמש), נדמה שחסר דיון באפשרויות המשפטיות העומדות לעובדי קבלן על-מנת לשפר את מצבם החומרי ע"י התארגנות. האם ארגון יציג של עובדי קבלן, מזה, ומשתמש, מזה, יכולים להיות צדדים להסכם קיבוצי? סעיף 1 לחוק […]
על התיישנות עבירות משמעת בסקטור הפרטי
בתחום המשמעת קורה לעתים, כי המעסיק הפרטי נדרש לפתע לשקול את נפקותם של מעשים שעשה העובד שנים קודם לכן. הדבר עשוי להתרחש, כשעולות טענות נוספות כנגד העובד, והמעסיק מבקש לאגום אותן בהווה למכלול אחד בר ענישה מבחינתו. השאלה היא מה משקלם של מעשים שנעשו בעבר ולא טופלו משמעתית, והאם הם רלוונטיים וכיצד להחלטה שעל המעסיק […]
ניצול מרות והטרדה מינית במקום העבודה: נטל ההוכחה
בעל מרות הנו מי שיש לו כוח על מעמדה, על זכויותיה או על עתידה של העובדת, במישרין או בעקיפין. ניצול יחסי המרות משמעו שימוש לרעה בכוחו של בעל המרות כדי לקבל את הסכמת העובדת למגע מיני. מי צריך לקבוע שהיה ניצול ומהו הרף העובדתי המספיק לקביעה זו? מבחינה משפטית להטרדה מינית נפקויות אפשריות בשלושה מישורים […]
על מותה של (מרבית) הזכות לפיצויי פיטורים ולידתו (החלקית) של חוק פנסיה חובה
על מותה של (מרבית) הזכות לפיצויי פיטורים ולידתו (החלקית) של חוק פנסיה חובה "נכון להיום, במקרים רבים הבעלות על הכספים שהופרשו על ידי מעסיק למרכיב הפיצויים בקופת גמל לקצבה בעד עובדו, אינה של העובד. כך למשל, מעסיק רשאי למשוך חזרה את כספי הפיצויים שהפקיד לקופת פיטורים לפי חוק פיצויי פיטורים (לדוגמא מצב שבו העובד התפטר […]
למי שייכים הרווחים שנצברו בקופת הפיצויים
בית הדין הארצי בפסק דינו בתיק 39921-01-16 אילנה קאטר נ' קרן קורת ישראל עמותה לפיתוח כלכלי פסק כי, בהיעדר תחולה להסדר שבסעיף 14 לחוק פיצויי פיטורים, "תשלומים הצבורים בקופות הפיצויים נחשבים במקרה הרגיל כחיסכון בידי המעסיק", וכי "אין מניעה, בהיבט העיוני, כי מעסיק ישלם את מלוא חבות הפיצויים מכיסו וימשוך את כספי הפיצויים הצבורים בקופת […]
מסמכי השימוע
מאז תחילת שנות האלפיים מוטלת על מעסיקים חובה הולכת ומכבידה, לערוך הליך שימוע לעובד לפני קבלת כל החלטה הפוגעת בתנאי עבודתו ומעמדו המקצועי והארגוני. נהוג לחלק את הליך השימוע לשלושה שלבים: א. בשלב הראשון, המעסיק מפרט את גרסתו העובדתית ומגבה אותה בראיות; ב. בשלב השני, העובד מציג את גרסת הנגד, ומוסיף ראיות משלו; ג. בשלב […]